הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אבו ראס ואח'

החלטה

אני פוסקת את שכרו של העד בסך 250 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

אני פוסקת את שכרו של העד בסך 250 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

שמעתי את שני הנהגים מעידים בפניי וגרסתם שונה.

לגרסת נהג התובעת, הוא יצא בצומת T כשכוונתו לפנות שמאלה, הוא המתין כשתנאי הכביש יאפשרו לו לפנות שמאלה, מימינו לא ראה כל רכבים ומשמאלו ראה אוטובוס שעצר להוריד נוסעים, חסם את נתיב הנסיעה ואחריו עמדו שני רכבים נוספים. משכך, השתמש בשיקול דעתו, החל לפנות שמאלה, וכשכבר היה במנח ישר בנתיב נסיעתו הגיח רכב הנתבע במהירות, עקף את שני הרכבים ואת האוטובוס והתנגש בו חזיתית בנתיב שלו. על פי עדותו של נהג התובעת, נהג הנתבע נהג במהירות ולכן משבלם רכבו סטה מעט שמאלה ומרכז הפגיעה ברכב הנתבעים היה בצד ימני קדמי בפגוש הקדמי של רכב התובעת.

לגרסת נהג הנתבעת, התובע הוא שאשם בתאונה. נהג הנתבעת מודה שאכן היה אוטובוס שעצר, ואולם הלה עצר בשולי הדרך על שביל העפר ולא הסתיר את שדה הראיה. לטענת נהג הנתבעים, הוא נהג במהירות איטית של כ-30 קמ"ש בנתיב נסיעתו, כשלפתע התובע חצה במהירות את הצומת ופגע בצידו הימני תוך כדי חציית הצומת. הנתבע אף הראה לביהמ"ש את אופן הפגיעה באמצעות דגמי מכוניות.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק, ברור לי ללא צל של ספק כי גרסת נהג הנתבעים איננה מתיישבת עם תמונות הנזק. הפגיעה של רכב התובעת היא פגיעה חזיתית באופן ברור, פגיעת מעיכה קשה שעיקמה את כל הפגוש הקדמי עם מכסה המנוע, ואף גרמה להתנפחות כריות האוויר. אין מדובר בפגיעה צידית של רכב שחוצה צומת, אלא פגיעה חזיתית המאפיינת רכב הנוסע בנתיב נסיעה ישר.

ההסבר שנתן נהג התובעת כי רכב הנתבע סטה מעט שמאלה עקב הבלימה, הוא הסבר הגיוני שמניח את דעתי. נהג הנתבעות אף לא ידע להשיב לשאלת ביהמ"ש ולשאלת ב"כ התובעת אם אכן היה לו שדה ראיה פנוי והוא נסע לאיטו, מדוע לא בלם ונמנע מהתאונה.

יחד עם זאת, לדעתי יש לשייך אשם תורם כלשהו לנהג התובעת שכן כמי שיוצא מצומת T עליו לצאת אך ורק כשתנאי הכביש בטוחים ומאפשרים לו את היציאה. נהג התובעת עצמו העיד בהגינותו, כי הסתמך על נהג האוטובוס שעצר בנתיב הנסיעה וחסם למעשה את הנתיב, ואף ראה שני רכבים עומדים אחריו. נהג התובעת סבר שהוא יכול לצאת בבטחה כל עוד האוטובוס מבצע "חסימה". לטעמי, היה על נהג התובעת לצפות כי רכבים יכולים לבצע עקיפה מסוכנת כפי שביצע בפועל הנתבע, מצב זה הוא מצב שכיח בזמן חסימת הכביש, לא תמיד הנהגים מגלים זהירות ואדיבות ועוצרים אחרי רכב שעוצר להוריד נוסעים ולעיתים מבצעים עקיפה מסוכנת כפי שקרה במקרה זה.

בנסיבות אלה, אני מוצאת כי יש לשייך לנהג התובעת אשם תורם של 10% בלבד. לפיכך, ישלמו הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לתובעת את הסכומים הבאים:

1.סכום הנזק בניכוי 10%-32,694 ₪

2.החזר האגרה בסך -454 ₪

3.החזר שכר העד-250 ₪